לעבוד בפראג כאזרחים זרים: מה ישראלים צריכים לדעת

8 במרץ

זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 1 באוק׳

‏עבור אזרחים ישראלים, ביקור בפראג ועבודה בפראג הם שני מצבים משפטיים שונים.

‏ישראלים יכולים להיכנס לצ׳כיה בלי ויזה לשהייה קצרה, אבל הפטור מוויזה לא מקנה כשלעצמו זכות לעבוד כשכירים או לעסוק בפעילות עסקית עצמאית.

‏לכן השאלה הראשונה צריכה להיות:

‏מה בדיוק אעשה בצ׳כיה?

‏העסקה בחברה צ׳כית

‏ישראלי שמתקבל לעבודה אצל מעסיק צ׳כי עשוי להזדקק ל־Employee Card או, כשהתנאים מתקיימים, ל־EU Blue Card.

‏המעסיק, התפקיד, השכר והמשרה הפנויה צריכים לעמוד בדרישות הרלוונטיות.

‏הנקודה החשובה היא שהסדר ההעסקה ומעמד ההגירה צריכים להתאים זה לזה.

‏עבודה מרחוק מעלה שאלות מסוג אחר.

‏גם מי שגר בפראג וממשיך להיות מועסק בחברה ישראלית או בחברה זרה אחרת לא פותר בכך אוטומטית את כל שאלות ההגירה, המס והביטוח.

‏תוכנית ה־Digital Nomad של צ׳כיה עשויה להתאים למבקשים מסוימים שעומדים בתנאים, בעיקר בתחומי IT ושיווק מוגדרים, אבל היא לא היתר כללי לעבודה מרחוק.

‏פרילנסרים יכולים לפעול במסגרת מערכת ה־OSVČ הצ׳כית, כשסוג הפעילות ומעמד ההגירה מאפשרים זאת.

‏אבל:

‏IČO הוא לא ויזה.

‏רישיון עסק כשלעצמו אינו מקנה לאזרח של מדינה שמחוץ לאיחוד האירופי זכות כללית לגור ולעבוד בצ׳כיה.

‏ישראלים יכולים להקים חברה צ׳כית או להחזיק בה, בכפוף לכללים החלים על חברות.

‏אבל הבעלות על חברה ומעמד ההגירה הן שתי שאלות נפרדות.

‏אפשר להחזיק בחברה צ׳כית בלי שהעובדה הזאת לבדה תקנה זכות לגור בצ׳כיה.

‏שכירים שעובדים אצל מעסיקים צ׳כיים משתתפים בדרך כלל בביטוח הבריאות הציבורי הצ׳כי דרך מקום העבודה.

‏לעצמאים ולקטגוריות אחרות יש חובות ביטוח שונות.

‏זו אחת הסיבות שכדאי לדון בתוכנית ההגירה יחד עם תכנון המס והביטוח.

‏שאלו:

‏את התשובות לשאלות האלה צריך לקבל לפני שמזמינים כרטיס בכיוון אחד.

‏A-Z GRP עוזרת ללקוחות ישראלים לארגן את הצד המעשי של הרילוקיישן ולהתחבר למומחים צ׳כים בתחומי הגירה, מיסוי, הנהלת חשבונות ודיני עבודה.

‏המטרה היא לוודא שהסדר העבודה, תוכנית השהייה והלוגיסטיקה המשפחתית נבחנים כמהלך אחד.